פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' אבנר

פסק דין

בפניי תביעת כספית ע"ס 2,750 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 27.6.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

נערכה אתמול בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדות שני הנהגים המעורבים וכן אימו של נהג רכב התובעת.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – מכונית פרטית מתוצרת פולקסווגן (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבע – מכונית מסחרית כנראה (הצדדים לא סיפקו מידע מלא ומוסמך לגבי סוג ותוצרת רכב הנתבע) (להלן – "המסחרית").

אין חולק כי בתאונה התנגשה הפרטית, בהיותה בנסיעה, בדלת המסחרית שנפתחה לעברה, כאשר המסחרית הייתה בחניה ובעצירה בצד הדרך, מימינה של הפרטית. המחלוקת היא בשאלה, התרשלותו של מי משני הנהגים המעורבים גרמה לתאונה.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה.

מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעים להטות את מאזן ההסתברויות לטובתם, כלומר להוכיח כי גרסתם, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעים, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

מצאתי את גרסת עדי התובעת מסתברת ומשכנעת יותר מזו של הנתבע.

לא שוכנעתי לקבל את עדות הנתבע כי בדק ווידא שהדרך פנויה בטרם פתח את דלת המסחרית. ממכלול הראיות עולה, כי הנתבע פתח את הדלת מבלי להיזהר באופן מספיק ומבלי לוודא שאין כל רכב נוסע בקרבת מקום, והכל כאשר לפי הדין (לרבות תקנות התעבורה) חובת הזהירות המוגברת מוטלת על הנתבע ומחובתו היה לוודא היטב שפתיחת הדלת היא בטוחה ובלתי מפריעה לתנועה. לו היה הנתבע בודק זאת, מן הסתם היה מבחין בפרטית הנוסעת לכיוונו, ובמקרה כזה מחובתו היה להמתין עד שתחלוף, בטרם פתיחת הדלת לכיוון הכביש בו נוסעים רכבים. לא סביר שהפרטית הגיעה כך לפתע לאזור הדלת, לאחר שהנתבע לא הבחין בה.

איני מקבל גם את טענת הנתבע לפיה הפרטית נצמדה למסחרית. העובדה שרק מראת הצד בפרטית נפגעה (ולא למשל הפח של דופן ימין) מלמדת שיש לקבל את גרסת נהג הפרטית לפיה נסע במרחק זהירות מקובל מהרכבים שחנו בימינו.

לחובת הנתבע פועלת גם העובדה שלא הציג תמונה של מצב דלת המסחרית.

מצאתי גם הלימה ומתאם בין עדותה של עדת התובעת לבין עדותו של הנתבע בכל הנוגע לביטוח של הנתבע. שניהם העידו כי הנתבע לא היה מעוניין להפעיל את הביטוח שלו, מה שמחזק את אמינות עדותה של העדה.

סיכום

התביעה מתקבלת במלואה.